הרצאה בתיכון

רונית בן דב ,2010

הרצאה המציגה את יסודות החשיבה של אייכה

נושא:
קשיים ושיבושים - כללי
צרכי היענות וצרכי כיוון
רעיונות מרכזיים בגישת אייכה
מבט על על הגישה
חירות ההורה/חירות הילד
סוג:
הרצאה כתובה

  1. 1. המפגש בין ההורה לילד– כמו המפגש בין המורה לילד הוא מפגש של שני בני אדם המצויים על ציר התפתחות כשהמפגש ביניהם משקף ,מבטא את המקום שבו כל אחד מהם נמצא.  כשהמפגש הוא מקום שאינו מספק או אפילו מכאיב,מתסכל, נדרש מההורה לעשות שינוי ,לעשות התפתחות , להיחלץ  על מנת שהקשר והילד יחולצו ממצב התקיעות.
  2. 2. מצב של תקיעות– הוא מצב שיש בו אי-נחת ביחסים. אי הנחת יכול להיות תוצאה של  חסימה,בקשר, נסיגה או תוקפנות,  היעדר שיתוף פעולה ,היעדר הדדיות, וקושי של הילד להיענות לאתגרים התפתחותיים המצופים ממנו על ידי הוריו. בדרך כלל ההורים והילד לכודים במעגלים אוטומטיים של הפעלה שלילית אלה של אלה. הפעלה שלעיתים קרובות יש בה תוקפנות, אשמה, האשמה, הימנעות וחוסר אונים משמשים בערבוביה.  (שפה שהיא כבר חלק מהז’רגון של אייכה נגיד- שהילד אינו עושה שימוש בנתינה של הוריו, בהשקעה ההורית על מנת להתפתח).
  3. 3. מהו כיוון ההתפתחות הרצוי– מי קובע מהו הכיוון הזה, ובאילו נסיבות מתרחשת עצירה התפתחותית ובעיקר איך ניתן להיחלץ ממנה.   אלה הם הנושאים העיקריים שאייכה עוסקת בהם כמובן שלא נוכל לכסות את כל הספקטרום היום אבל ניגע באופן ראשוני, בסיסי בהנחות המרכזיות הנוגעות לשאלות אלו.
  4. 4. החידוש הגדול ברמת ההבנה התיאורטית: (וכמובן בנגזר מכך באופן ההתערבות.) של אייכה הוא שעצירה התפתחותית, שיבוש, היתקעות, אינם מבטאים היום, בישראל 2009, חסך בנתינה ההורית,  במגויסות ההורית, במכוונות ההורית אלא קורים בעיקר בשל היעדר כיוון, בשל היתר נרחב של ההורים לילדיהם שמותיר את הילדים אובדי דרך וחסרי כיוון.
  5. 5. המטאפורה של ד”ר לבוב לא מדובר בהיעדר דלק (חומרי הזנה) אלא בהיעדר GPS מורה דרך וכיוון. כשאנו לא מעריכים נכון את מקור הבעיה אנו עלולים להצית את מיכל הדלק בעוד ועוד דלק שרק מצית את המנוע ובמובנים מסוימים במקום להניע את המכונית/ הילד רק מביא לנזקים נוספים
  6. 6. מה שנשמע על פניו ,פשוט אולי, מתן כיוון,  דורש כיום במקרים רבים  מיומנות לא פשוטה שהורים רבים, גם משכילים ,רגישים ומחוברים זקוקים לסיוע ולהכוונה בעצמם על מנת לרכוש אותה.  
  7. 7. נציין כאן רק חלק מהסיבות מדוע האתגר במתן כוון אינו פשוט וקל
  8. 8. העידן שלנו- כל נושא הכיוון ,הדרך, היעד, הוא מבולבל בהגדרה מבחנה תרבותית וחברתית. אנו חיים בעידן פוסט-מודרני בחברה המערבית כולה, עידן שמתאפיין בהצגת הרבה יותר סימני שאלה מסימני קריאה. בארץ, על החברה הפוסט מודרנית מתלבש גם משבר חברתי, מתמשך שבו ערכים, מנהיגות, אמיתות-  כל אלה נמצאים בשאלה. קשה היום במיוחד לגדל ילדים, קשה לבחור מודלים קשה לענות כמעט על השאלות הפשוטות ביותר. אין מחסור בדוגמאות- למשל צבא, בקליניקה אני רואה אב, קצין ביחידה קרבית, שחלק גדול מזהותו נשען על הזהות הצבאית, לא בטוח אם כדאי שבתו תתגייס לצבא או לא. רבים מחבריה של הבת לא התגייסו.  דוגמאות מהתיכון- גיוס, שתייה, קוד לבוש מהווים נושאים שנויים במחלוקת. צופים- האם יש שם חינוך לערכים או שזה בזבוז זמן ועדיף שהילד ישקיע בספורט או לימודים…
  9. 9. אייכה- יוצרת מפה הנשענת  על הערכים ההוריים והכיוונים הנגזרים ממנה.  יש לנו קושי להגדיר באופן פשוט ברמה החברתית והאישית את המפה , הדרך , על מנת לייצר בהירות ביחס לכיוון ההתפתחות הרצוי.
  10. 10. גם אמצעי הכוונה טובים אינם עומדים עוד לרשותנו- בעבר גם הדרך הייתה ברורה יותר וגם האופן בו המבוגרים פעלו על מנת להוביל את הילדים בדרכם הייתה ברורה. ההורה בעיקר האב , תפס עצמו וניתפס על ידי ילדיו כמי שביכולתו להשליט את רצונו, לכפות,לדחוף, לאלף .מחיר מרד באב היה מאוד קשה, ויכול היה להגיע לכדי התנתקות ונידוי.  בהורות זו “הורות דגם אב” רצונו ובחירותיו של האב היו במרכז והילד – הנער כיוון את עצמו אל הדרך שהאב התווה. היום דרך זו , בצדק רב, אינה מקובלת עלינו אלא שהלכנו דרך ארוכה אל הצד ההופכי לתמונת הראי. היום רצונותיו של הילד, מאווייו, במרכז ואילו ההורה נדחק לעמדה בה הוא מכוון את עצמו לעמוד לרשות ושירות הילד,הנער לעיתים אף המבוגר שהוא צאצאו. ההורה מציב את עצמו כאובייקט והילד הוא הסובייקט היחיד בקשר.
  11. 11. החידוש הגדול בגישה שאנו מציעים הוא האפשרות למצוא איזון, ליצור קשר בו יש מקום לצרכים ולרצונות  של ההורים ושל הילדים כשאף אחד אינו מוחק את האחר אלא נוצרת אפשרות לכל הסובייקטים בקשר- הורה,הורה, ילד לבוא לידי ביטוי מלא בקשר תוך כבוד לאחר.
  12. 12. אם נחזור לסעיף הקודם שעסק ב- ערך וב- דרך – האתגר הגדול שאיתו אייכה מתמודדת הוא הכוונה, יצירת גדות, דפנות, דרך שמצד אחד אינה כוחנית. יש בה כבוד, ואין בה חדירה והשתלטות המסכנות את האוטונומיה של הילד ומצד שני יש בה הגנה  ושמירה על האוטונומיה של ההורה על בחירותיו ערכיו ורגשותיו.
  13. 13. במקרים רבים ובעיקר כשההורה והילד כבר לכודים במעגלים של נסיגה והתקפה הקשר תקוע והילד תקוע, אנו מעמידים לרשות ההורה שפה מגדלת, מדויקת ובהירה,  שמסייעת לו ושומרת עליו מפני “נפילה”  לאחד ה”קצוות”.
  14. 14. סיכום קצר

מה שאמרתי עד כה ואתן לאחר מכן דוגמא מבהירה-

עצירה התפתחותית יכולה לנבוע או מחסך בהשקעה ונתינה הורית או מהיעדר כיוון והפנית אנרגיה התפתחותית של הילד לכיוונים לא נכונים לא מתאמים. לשיטתנו הרבה מהעצירות ההתפתחותיות שאנו פוגשים היום הן תוצאה של היעדר כיוון. האתגר על מתן כיוון גדול במיוחד בשל מספר גורמים . נדגיש שנים מהם שקשורים זה בזה- השפעות העידן הפוסט מודרניסטי ושמיטת הקרקע מתחת לגישות המסורתיות להכוונה מבלי שנוצרו עדין חלופות אינטואיטיביות פשוטות במקומן.

15. השפעתו של קושי זה במתן כיוון מתבטא בספקטרום רחב מאוד החל מהקשיים המוכרים לכולנו כהורים שמרגישים שהפכו לנהגים , משרתים ובנקאים של הילדים ועד הקוטב הקליני שבו נימצא הורים וילדים לכודים במעגלים קשים ומתסכלים של החלשה והקטנה הדדית .

16 דוגמא-  פשוטה ואני מקווה שמבהירה- תצפית בגן שעשועים. האב מגיע עם בתו לאחר יום עבודה לזמן הפוגה ומשחק. הם פוגשים בגן השעשועים שתי בנות נוספות שנמצאות עם בתו בגן. האב שמח וטוב לב מוציא מהתיק במבה ומחלק לביתו ושתי חברותיה.  הילדות חוזרות לשחק. אחת החברות חוזרת לאב ואומרת שהא רעבה ומבקשת עוד קצת במבה. האב נותן לה ברצון ובחיוך . בתו מגיעה בריצה מהצד השני של גן השעשועים זועמת על האב שהעז לכבד את חברתה כשלא הייתה בסביבה.

17 הפסקה מתודית- מה הייתם עושים במקומו בנקודה זו?

נמשיך- האב, נוהג כמי שנתפס בקלקלתו ומתחיל להתנצל בפני בתו על שלא שאל לרשותה. הילדה הופכת יותר ויותר זועמת. הא אינה נרגעת עד שהאב לוקח אותה וקונה לה שקית במבה רק בשבילה.

18. אם ננתח את הסיטואציה במושגי אייכה:

האב התקשה להנכיח את הערך בגללו בחר לכבד את החברה, התקשה לשמור על עצמו ועל כבודו מול המתקפה החזיתית של בתו והשלים עם הפגיעה באוטונומיה שלו   לקבל החלטות הנובעות מעולם הערכים שלו ולהזמין את בתו להצטרף אליו בדרך הזו אותה הוא מתווה.

הוא לא הצליח לעזור לבתו לצאת מהמקום בו היא נמצאת התפתחותית שעשוי להיות טבעי לבני גילה או אפילו מאפיין אותה ספציפית . במובן זה הוא פתח פתח ולא יצר דופן, או גדה שמאירה לה את הערך של התחשבות באחר וכיבוד אב.

בחזרה למאגר המידע