מידע כללי למטפלים

שיטת אַיֶּכָּה הינה שיטה לטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים באמצעות הוריהם. השיטה אינטגרטיבית – היא נשענת על הנחות מוצא והמשגה פסיכודינמיות שמתורגמות להמלצות בהירות ומעשיות העומדות לרשות ההורים. תחומי הידע המרכזיים עליהם מתבססת השיטה הן התאוריות הפסיכואנליטיות –  בעיקר הזרם האינטרסובייקטיבי המדבר על התפתחות היחיד בתוך קשר של הכרה הדדית, התאוריה ההומניסטית – המדגישה את יכולת הבחירה של היחיד בכל רגע נתון, תאוריית ההבניה החברתית המאירה את היות היחיד מושפע מסביבתו ומשפיע עליה בו זמנית, ידע מתחום הטיפול הזוגי מערכתי וכן מתורת הלמידה. 

שיטת אייכה ושיטתו של פרופ’ חיים עומר לשיקום הסמכות ההורית הם כיום המודלים המובילים של עבודה עם הורים כדרך לחלץ את ילדיהם מתקיעות התפתחותית. הייחוד של שיטת אייכה הוא היות שורשיה נטועים בהבנה ההתפתחותית של התיאוריות הפסיכודינמיות. המודל שפיתח דר’ לבוב מתבסס על אנטגרציה של ידע קיים בתחומים אלה ובו זמנית מציע צורת חשיבה חדשנית ומקורית המותאמת לחשיבה המדעית בת זמננו.

רעיון ה’הכרה ההדדית’ שמציעה ג’סיקה בנג’מין, ממכונני הזרם האינטרסובייקטיבי בפסיכואנליזה, לכינון קשר בריא שבו יש שניים המכירים האחד בסובייקטיביות של השני דורש איזון עדין שקשה להשיגו ביחסי הורים ילדים. איזון כזה מצריך קשר שבו, ההורה המכיר בסובייקטיביות של ילדו, ברגשותיו, פגיעותו וכבודו, וילד (או מתבגר) אשר בהתאם לגילו, מכיר באדם שהוא ההורה שלו, על רגשותיו, מגבלותיו והערכים היקרים לליבו.

האפשרות לכונן יחסים כאלה “מותקפת”, שלא בכוונת זדון כמובן, “מבחוץ” על ידי נורמות חברתיות – תרבותיות של החברה בה אנו חיים השמות את צרכי הילד במרכז ו”מבפנים” בשל הפיתוי שבנג’מין מזהירה מפניו, להתמסר לקשר בלתי מאוזן, שבו מתקיימים סובייקט ואובייקט המסור לרצונותיו.  כיצד ניתן בתנאים אלה להיחלץ מהיעדר איזון, שכאשר הוא קיים ביחסי הורים ילדים, הוא מהווה סכנה התפתחותית ממשית?

שיטת אַיֶּכָּה מציעה דרך להשיג את האיזון שנשענת על  היכולת של ההורה לראות את עצמו ולהגדיר עצמו כסובייקט, בן חורין מחד,  ומאידך כבעל אחריות מלאה להתפתחות בנו או בתו, גם כשהיחסים עולים על שרטון וגם כאשר כאב, אכזבה וזעם צובעים את היחסים. 

ד”ר לבוב מייסד השיטה פיתח צורת תקשורת הנקראת ‘תקשורת מגדלת’ שמאפשרת להורה לבטא את עצמו כסובייקט. ‘התקשורת המגדלת’ נותנת בידי ההורה כלים לתקף עצמו, מבלי לצמצם את ההכרה בסובייקטיביות של בנו או בתו, ומבלי לפגוע בכבוד ובאוטונומיה של הבן או הבת. היא מאפשרת יציאה מהמלכודת הזמינה של תקוף עצמי באמצעות ביטול הסובייקטיביות של הזולת, או ממלכודת חלופית של מתן הכרה על ידי ביטול עצמי. באמצעות הכלים המעשיים שפיתח דר’ לבוב  הנושא הזה אינו רעיון תאורטי בלבד אלא בעל ביטוי ממשי. אנחנו יכולים לאפיין בצורה מדויקת ואופרטיבית את התכונות של אותה התקשורת בכל צמד – הורה ילד או מורה ילד ולעזור למבוגר האחראי לשנות אותה כך שתהפוך להיות תקשורת המעודדת גדילה והתפתחות.

באמצעות השימוש ב’תקשורת המגדלת’ ההורה הופך להיות סוכן השינוי ובאמצעותו מתרחש הטיפול בילד. מצב זה מאפשר לנו לטפל בילדים או במתבגרים שאינם מעוניינים ללכת לטיפול או שנמצאים בטיפול אך לא מצליחים להיעזר בו בצורה מספקת. יתרונות נוספים הם שניתן לחולל את השינוי באמצעות ההורה והילד אינו מתוייג כ”חריג” ו”בעייתי” בעיני עצמו והסביבה. כמו כן צורת התקשורת אותה לומדים ההורים יכולה לשמש אותם בהתמודדות לא רק עם הבעיה שהביאה אותם לבקש עזרה אלא גם עם בעיות של ילדים אחרים במשפחה או בעיות שיתעוררו בהמשך. 

הניסיון הקליני שלנו מלמד שהשיטה נותנת מענה אפקטיבי למצבים של קונפליקט בין ההורים לבין הילדים, ומאפשרת להורים לטפל בקשת רחבה של בעיות החל מבעיות קלות המעוררות את דאגות ההורה וכלה בבעיות קשות כמו דיכאון, נשירה ממסגרות, אלימות ועוד. ניתן לטפל באמצעות השיטה בילדים בטווח גילאים רחב, החל מפעוטות וכלה במבוגרים צעירים תקועים התפתחותית. מניסיוננו המפגש עם השיטה מחולל שינויים דרמטיים לא רק אצל הילד המטופל. השימוש בהמשגות של המודל ובשפה המגדלת “מגדל” גם את ההורים והמטפלים ומקדם את התפתחותם האישית.

שיטת אַיֶּכָּה זוכה לאהדה ואטרקטיביות הולכת וגדלה בקרב מטפלים בשל מפת הדרכים הברורה שהיא מאפשרת להם מול הבלבול ההורי וסבך האתגרים איתם הם מתמודדים ביחסי הורים-ילדים. כמו אצל ההורים, גם אצלנו המטפלים נוצר בשנים האחרונות בלבול מסויים לאור היצע השיטות הגדול בפתרון בעיות הקשורות בילדים. מטפלים רבים מעידים ששיטת אַיֶּכָּה עושה להם סדר ומאפשרת גם להם התמצאות וכיוון ברורים ביחס לדרך בה נכון להם ללכת בטיפול כדי להגיע למקומות מיטיבים.