“אַיֶכָּה?!” משבר ההורות בת-זמננו והקריאה להורה מגדל
הקריאה “אַיֶכָּה” מופיעה לראשונה בסיפור המקראי אודות גירוש אדם וחוה מגן העדן, ומופנית אל אדם שהסתתר מפני האל לאחר שאכל מפרי עץ הדעת. וכך נאמר בו: “…ונחמד העץ להשכיל… ותִפקחנה עיני שניהם… ויתחבא האדם ואשתו… ויקרא ה’ אלֹהים אל האדם ויאמר לו: אַיֶּכָּה” (בראשית, פרק ג’, ו’-ט’). ומיד לאחר מכן באה תשובתו של אדם: “…את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירֹם אנכי ואחבא” (שם, שם, י’).
אדם הסתתר בגלל העומס הבלתי נסבל של הידע שהעניקה לו חוה, האם הקדומה, בעידודו של הנחש. ידע שהוא חשף ואשר חשף אותו, תרתי משמע; ידע מציף שהוא קיבל כתוצאה מחיפוש הדעת, ואשר בניגוד לציפייה ולאשליה שדחפו אותו לחיפוש, גרם לו לראות את עצמו עירום ומוגבל. ההורה בן זמננו גם הוא, כמו האדם הראשון, מסתיר את עצמו, אם כי לא מפני האלוהים אלא מפני ילדו. גם ההורה בן זמננו מסתתר, מבוהל מהעומס הבלתי נסבל של סוג ידע שהוא חשף ואשר חשף אותו.
מפני מה בורח ההורה בן זמננו? מהו הידע שדוחף אותו להסתיר את עצמו בדומה לאבינו הקדמון אדם, ושמביא אותנו לקרוא לו: איֶכּה?!. מדובר בידע שנרכש במאה השנים האחרונות אודות תהליכי ההתפתחות של נפש האדם בכלל, ונפשם של ילדים בפרט. ידע אשר חשף את ההורים לאפשרות שהם עצמם עלולים לגרום לנזקים נפשיים אצל ילדיהם בתהליך גידולם. ידע זה חשף את ההורה ב”מערומיו” וגרם לו להסתתר. כיצד מסתתר ההורה בן-זמננו ומהו סוג הסתתרות זה? איך כל זה קרה? מהו המחיר שילדינו משלמים על כך? איך לצאת מן הסבך? בשאלות אלה ובאחרות הנגזרות מהן, דן הספר הזה. מטרתו לתרום להורים ולילדים – כול אחד בתפקידו – מעט יותר אמונה וביטחון ביכולתם לגדול. אם הוא יצליח בזה, ולו במעט, תהיה בו משמעות.
לקריאת הפרק המלא: פרק1 – חיפוש דרך
